מילים לאירועים מיוחדים

ברכה לחתונה

יונתן, אח יקר שלנו!
אנחנו מתבוננות בך כעת, במבט מן הצד, מעמיק ואוהב,
חוות יחד איתך, את בחירתך ללכת עם ליבך כמו תמיד,
ו"הפעם" לחיים משותפים עם הילה, האחת ש"אהבה נפשך".

יש בך כל כך הרבה.
מן הבשלות, החיבור, התובנות, 
מן המעלות הללו שמתברכים בהן בגילאים מתקדמים יותר
שהרי אתה יונתן, 
אחינו הקטן,
יחיד, מיוחד, מלא כל טוב של דעת, אמת פנימית וידיעה ברורה,
מה טוב לך, היכן ומתי.

אתה והילה.
שילוב נדיר של התאמה, חיבור וחברות.
במראה ובגודל, מבחוץ ועם ה"תוך" שבפנים!
הנכם אוהבים, מאושרים, איך לא? כל כך דומים.

ועתה,
משהפכתם פורמאלית למשפחה בת שלש נפשות (כולל יחזקאל, הכלב למי שלא מכיר)

אנו רוצות לאחל לכם,
המון מזל טוב,
לימים טובים, מרגשים, מהנים, מלאי אהבה, הבנה, הכלה וקבלה.
מימוש והגשמת חלומות.
אוהבות, 
גל  וטלי.


ברכה לבר המצווה

יובל,

..."אי אפשר לשכוח את מפגשינו הראשונים יחד, עת פסענו לבד בפארק,או בעת הסעודה המשותפת שלנו במקדונלד.
אתה הפלגת  כילד בן שלש עם פילוסופיות החיים שלך ולא פעם שאלת אותי "את גם אמא?" וכשעניתי לך שלא, שאלת, "אז למה את לא מוצאת לך בעל? " 

פעמים לא מעטות ישבתי לידך וליד המחשב ולפני שקלטתי מה קורה בכלל,אתה כבר קראת, החלטת מה מתאים ותוך שנייה כבר נולדה לה תיקייה.
אמרתי לך שזה מהיר מידי ושלא הספקתי לראות כלום,אבל זה ממש לא התאים לראשך החריף, כנראה זו מנת נחלתם של אלו שלא גלשו בקומפי בגיל שנתיים כמוך. 

נהניתי לראות אותך תמיד לבוש בקפידה (זו בטח אמא שלך) , גדל, מתבגר, מבין, דעתן ואסרטיבי, יפה וכל כך מוכשר!


אתה כבר בן 13, גיל המציין את המעבר מילדות לבגרות.

אני בטוחה שבזכות הגנים המשובחים שלך והחינוך אותו הנך מקבל, לצד תבונתך, קסמך, יכולותייך המופלאות - תוכל לחצות ימים ואוקיינוסים.

מאחלת לך שתשכיל לבחור במה שטוב וראוי עבורך, שיהיה לך תמיד כייף ,שמח ומעניין,
שיהיו לך המון רצונות, מאוויים, שאיפות להכי טוב שרק אפשר - מתוך ידיעה והכרה שזה מגיע לך.
המשך ליהנות  מיופיו של הטבע ומנופה המדהים של הארץ ו"דרך הרגליים", המשך להכיר, לחוות, להזיע.
ובסופו של דבר לנוח מעמל הדרך כשאתה יודע שהשגת את שתכננת..."

אוהבת אותך המון,
נעה.

 
 

ברכה ליום הולדת

חברה יקרה שלי!

רק איתך - זה אפשרי,

לצחוק בקול גדול, על כל העולם ובעיקר על עצמנו,

להגיד שאנחנו חיות בעולב רב ותוך דקה לשפוך כסף על שטויות

שאפאחת מאתנו לא באמת צריכה...


איתך בלבד-

הכל פתוח עד הקצה...

גלוי ואמיתי,

ללא מסיכות ומייק אפ....

עם חיוך ענק על מה שאנחנו כן ובעיקר לא,

מה שנהיה ומה שלא נצליח כנראה...

 

איתך אחותי,

זה ארוחות בוקר קבועות בימי שלישי,

ביטולים (שלי) והחלפות (שלך),

ביקורת עד קצה העולם שחוץ מאתנו,

אף אחד לא שומע,

כי אנחנו מ - ו – ש - ל – מ-  ו – ת ,

וחבל...שרק שתינו מודעות לכך....

 

איתך אחותי, העולם נראה אופטימי לשעות ספורות,

הכל קולח, זורם, אוהב ומכיל, מקבל וורוד,

צבעוני ומרגש,

די רחוק מהחיים הקרובים...אבל למי אכפת...

 

איתך אחותי,

זו האמת לאמיתה,

עם הקרמשניט והקפה,

הביוקר והזול,

הקל והכבד,

התכשיטים ש"עשו" מיליונים,

הלוטו,

הספרייה שנראית כחדשה,

המצגות והסיכומים,

המשברים והחיוכים.

 

זהו,

ויש עוד הרבה...

 

יומולדת שמח אחותי היקרה,

בריאות, המשך הגשמה עצמית, הנאה מהעשייה,

אופטימיות רבה, נחת מהבנות,

את ראוייה לכל הטוב – כי את כזו,

יפה ומיוחדת, מקסימה , תותחית, מוכשרת וחכמה, מלאת נתינה.

 

אוהבת אותך מאד מאד.

אני.

 


ברכה לבר המצווה
 
עומרי יקר!                                                                                 

מי היה מאמין... שאתה כבר בן שלש עשרה!

זוכרת אותך בבטן של אמא סיגל...אחר כך כתינוק עם בגדים מעוצבים ותלתלי זהב ובהמשך כילד סקרן ומיוחד.

ועכשיו - אתה נער, בוגר, כמעט איש...!

מאז ומתמיד, ניתן היה לזהות את תכונותייך המיוחדות.

הינך מתעניין בנושאים רבים, מעורב ובקיא בענייני דיומא...חדשות, פוליטיקה, דעתן ובעל קסם יוצא דופן.

קל לנהל איתך שיחה קולחת, הידע הרב שלך, בגרותך והיכולת שלך להביע את עצמך – הם מהדברים הבולטים ביותר בך, לדעתי.

הינך חברותי, נעים, חכם!

רואים שההורים שלך, איתי וסיגל – משקיעים בך, אכן יש תוצאות, עומרי!


אז מה נאחל לך?

 

המשך לפתח את הסקרנות שלך, איתה תמיד אפשר יהיה להגיע למחוזות רחוקים!

למד הרבה, מצא זמן לתחומים חדשים, מעניינים.

מצא זמן לדברים שאתה אוהב, קטנים וגדולים ולמד להפיק מהם הנאה מרובה!

המשך להיות מוקף חברים טובים!

היה מאושר, בריא, מלא חיוניות!

היה מסור להורייך ולמשפחתך! הם המעגל הקרוב המשמעותי ביותר!

היה אתה! מה שהינך רוצה, מעוניין, מסוגל, חפץ!

אוהבות אותך.

 

ברכות לסיום י"ב שנים בבית הספר

מנהלת בית הספר, צוות המורים, הורים ותלמידים יקרים,

שתיים עשרה שנים משמעותיות בבית הספר היסודי והתיכון, מגיעות הערב הזה, אל קו הסיום.

תחילתן בהליכה איטית וצעדים מדודים, עת התחלתם אתם, ילדנו , את דרככם הלימודית בשנים הראשונות אשר לוו בתקופת הסתגלות, חששות וחוסר וודאות לצד קבלת כלים בסיסיים ללמידה וליחסי אנוש בתוך מערכת גדולה ומורכבת.

המשכן בחודשים רבים של הכרות עם עולמות תוכן חדשים, מעניינים, מאתגרים, לעיתים לא פשוטים.

אלו התאפיינו בחשיפה לידע, נושאי לימוד וביצוע מטלות לצד חיזוק הכישורים החברתיים שלכם כקבוצה וכיחידים, באמצעות פעילויות חברתיות, טיולים ומפגשים בינאישיים.

חוויתם את גיל ההתבגרות, אהבות ראשונות, התמודדויות בבית ובכיתה, בילויים בימי שישי, משימות לימודיות ויתר מכל חשתם בצורך עז, לעשות ולהספיק, להקשיב ולאו דווקא לקבל את הדברים כמובנים מאליהם.

הגענו אתכם ילדים שלנו, הלום, מודעים לכך שהנכם "קצת" מותשים מריצת המרתון ומהמשוכות אשר עברתם במהלך הדרך הארוכה, אבל עם כוחות רבים, חזקים ומשמעותיים להמשך.

יכולות מופלאות וכישורים העשויים לסייע לכם מאד לבחור בטוב, במה שמעניין אתכם ובעיקר ללכת עם הלב, עם התחושות הפנימיות, החוזקות והתחומים האהובים עליכם.

אתם יוצאים לדרך חדשה .

אנחנו מתרגשים.

זה נשמע כמו משהו ידוע מראש, אבל זו התחושה.

מי כמונו יודע מה רבה משמעות  הערב הזה, לכם ולנו כהורים - שכן אין משימה חשובה יותר מגידול ילדים וחינוכם.

תום תקופה מיוחדת זו , מסמל יותר מכל עבורנו ההורים את המעבר שלכם לחיים הבוגרים באמת, הגיוס המתקרב לצה"ל, או לשירות הלאומי, הפרידה מהבית, היכולת ליישם את הערכים, התכונות הטובות והחלומות, למקומות בו כל אחד ואחת מכם ירצה להיות ולהגשים, על פי בחירתו, רצונו, כישוריו, מעלותיו.

אנחנו יוצאים אתכם לדרך אחרת, חדשה ומאתגרת.

אני רוצה להודות  לשתיים מיוחדות, אשר לוו, תמכו, הדריכו ויותר מכל אהבו...

 


סיום תפקיד בעבודה
 
שלום לכם, אנשים יקרים,

אני כותבת לכל אחת ואחד מכם, את אותן מילים, 
אנא ראו זאת כפנייה אישית.

אני מסיימת כמעט ארבע שנים במחיצתכם, בהן זכיתי להכיר אתכם מקרוב.
כמעט את רובכם, כל אחד וסיפורו האישי, המקצועי, הארגוני.

כל אחת ואחד – עם היתרונות, החוזקות, לצד הדברים הקטנים, האנושיים,
שהם החשובים והגדולים באמת.

למדתי להכיר את חשיבות העשייה– דרככם, באופן בלתי אמצעי,
ישיר, גלוי ואמיתי.

אהבתי את הקשר הישיר, הרגשתי את האמון ויותר מכל את הפתיחות והיכולת לשתף ולהעזר. 


עבורי, תכני התפקיד היוו למעשה אמצעי, דרכו מימשתי את יעודי המקצועי. 
עבודתי לאורך השנים בוצעה תמיד מתוך אמונה שלמה כי באמצעות שיח "בגובה העיניים",  כבוד, ויכולת לראות את האדם שבכל אחד, ניתן לבצע שינוי התנהגותי לאורך זמן.
חלק זה בוצע על ידי מתוך תחושת שליחות אמיתית ואהבה רבה.

והיו גם ירידות,  ב"מעלה הדרך",
אכזבות, 
דברים שלא הספקתי, לא אמרתי, לא עשיתי,
לא התייחסתי,
מצטערת אם פגעתי לפעמים.

ולסיום,

מקום זה בו עבדתי , מהווה עבורי בית , עם יסודות מוצקים, חדרי עשייה,
פינות עבור "הלב" וגג אשר מגן מעל.
הינו מהווה עבורי פינה חמה  -בזכותכם!
בזכות היותכם אנשים חמים, מבינים, מכילים,
מקצועיים, חכמים!
למדתי מכם המון-  מחכמת החיים, הנסיון ודרך החשיבה של כל אחת ואחד מכם.

מאחלת לכם את הכי טוב שאפשר, בכל המישורים שהינכם בוחרים וחשובים עבורכם,
בריאות ושקט נפשי, הנאה ועניין.


אוהבת וכבר מתגעגעת...

 

עזיבת מקום עבודה

"...בעוד מספר ימים, אני אורזת את זכרונותי אותם צברתי במשך 23 שנות שירות .
שנים של עשייה, למידה, התמקצעות.
ימים מרתקים של מפגשים עם אנשים, קשיים, התלבטויות, לצד הנאות והצלחות.
לקחתי, למדתי, השכלתי, חוויתי - המון!
תודה על הזכות להיות חלק מארגון הדוגל בשליחות חברתית ממעלה ראשונה.

מעוניינת להודות באופן אישי וחם, לאנשים מיוחדים,
"אנשי עמל ופרך", ישרים, חרוצים, לויאליים, מסורים.
אלו, אשר מבחינתי עשו את שנות שירותי לכאלו הראויות להוקרה מיוחדת.
הוקרה לאנשים אשר מבחינתי מסמלים יותר מכל את הטוב שיש לארגון שלנו להציע!
דמויות, עלומות לעיתים, אך משמעותיות לעשייה, לתדמית, לניקיון הכפיים וליושרה - שאני 
שמחה שזכיתי להוקיר ולקבל מהם..."
                                                                                תודתי והערכתי מכל הלב.
 

 
מסע לפולין
 
נטע,

"...את יוצאת בעוד יומיים למסע נוסף משמעותי בחייך, מן המסעות הקשים שידעת.

את יוצאת מצויידת בעבר משפחתי מרתק, זכרונות ילדות, חוויות שצברת בחייך, משפחתך היקרה

שהקמת לתפארה, רגישותך, תובנותייך, כאבייך, חלומותייך.

את תגיעי לשם בראש מורם - על מה שהינך,

על היותך יהודיה, ישראלית, 

משכילה, רגישה, סובלנית, מחבקת.

מקבלת את השונה, אוהבת את הזולת,

בעלת עמוד שדרה, יושרה ויכולת נתינה נדירה.

בדיוק ההפך  ממה שמסמלים המקומות אליהם תגיעי..."
 
 


לכם, סבא וסבתא, אי שם רחוק, בארץ לא זרועה

האמת היא... שממש לא תכננתי לכתוב לכם משהו...

אבל אני מרגישה חובה אישית ומוסרית.... לדבר איתכם קצת....זו הזדמנות נדירה.

מפקידה בידי אורנה וחנן , חברים שלי... את מחשבותי, סמוכה ובטוחה כי תגענה אליכם בבטחה, בשקט, ברגישות רבה.

לא נפגשנו מעולם.... אבל הכרנו לא רע... יש משהו בסיפור חייכם, בפרטים שאמא ספרה עליכם- שעשה אתכם קרובים, מוכרים, חמים.....אבל בלתי מושגים....

האמת היא.... שתמיד הייתם- בהוויה, עם כל הקשי- עם העבר, הכאב, ההחמצה....וברבות השנים עם המודעות לגעגועיה של אמא אליכם, שהלכו והתגברו עם הזמן....אין לכם מושג כמה....

אני יודעת שהאובדן שלכם, סבא וסבתא.... כאן באושוויץ....בהיותה בת שש –עשרה, השפיע עליה מאד, למרות שהיא ניסתה להסתיר זאת.

היא רצתה לשמור עלינו.

בשנת 2000 , אמא הצטרפה אליכם.

אני יודעת שככל שנקפו להן השנים, היה לה קשה יותר ויותר.

חסרתם לה מאד....

בשבוע האחרון לחייה , היא חלמה עלייך, סבתא... וסיפרה לי שאתן עומדות להפגש.

ואכן...אני מאמינה שנפגשתן.

לך סבתא, אני מאמינה שלא היה שום קושי לזהות אותה, הרי היא היתה ילדתך הקטנה, תכולת העיניים, המפונקת...

רוצה לספר לכם שהייתי במוזיאון החדש ב"יד ושם" , היה זה צורך מהותי, בסיסי, להיות שם , בתוך החוויה הקשה, המעיקה, הכל כך משפחתית.

אמא לא הסכימה מעולם לבקר במוזיאון – היא ידעה למה....

כשהגעתי לחלל התצוגה המתאר את מחנה ההשמדה- אושוויץ , היה לי ממש קשה.

לא יכולתי לקלוט רגשית, את עובדת היותכם שם, חלק מאותה זוועה קשה לתפיסה.

חיפשתי אתכם.... שם....חשבתי שאולי אצליח לראות אתכם....

לידי.... הסתובבו נשים מבוגרות, מסבירות לנכדיהן....הצטערתי על כך שלא זכיתם לראות את אמא, אותה ילדה קטנה, מקימה לעצמה משפחה ומוכיחה שהחיים חזקים יותר מהכל.

חבל שלא ידעתם כמה כח היה לה להתמודד עם כל כך הרבה.... זה בטח בזכותכם לא?

הרי זה עובר בגנים....

דעו לכם שמשפחת הרמן מופיעה בהיכל השמות, זה בטוח, בדקתי זאת.

מבין אלפי דפי העדות – מצאתי אתכם – מוצבים בקלסר שחור, לצד שמות רבים נוספים.

היכל השמות נמצא ממש בקצה המוזיאון ולאחריו ניתן לראות את ירושלים – נוף מקסים , אוויר צח....

 

הזמן מסתבר...לא תמיד "עושה את שלו"....ואני נושאת יחד איתי - אתכם,

עם החסר, האובדן, האהבה והתקווה.


מבטיחה לזכור אתכם לעד.

נוחו בשלום ודעו לכם.... שאני כאן ...איתכם....תמיד.....