מותר לחלום 28.4.16

הייתי נותנת הון כדי לממש את חלום חיי באופן מקיף, מיטיב לכת, מרתק ויותר מכל מעשיר. חלום החוצה ימים ואוקיינוסים, הרים ברי כיבוש, דרכים מפותלות, יערות עד.

מאז ומתמיד האמנתי שטיול ברחבי תבל הוא הנאה צרופה המעניקה ידע רב, מזור לסקרנות המקננת בי ללא הפסקה, אהבה לתרבויות ואנשים, מקומות מעניינים וקולינריה במיטבה.

אילו יכולתי לגייס את ההון הייתי פשוט שם באופן קבוע, לצד דובי הקוטב באנטארקטיקה, סירות הדייגים במפרץ הלונג ביי בוויטנאם, דיונות החול הדקיק בנמיביה, שוק "לה בוקריה" בברצלונה.

בקרתי בלמעלה מארבעים מדינות וזה לא מספיק לכמיהה המבעבעת בתוכי באופן קבוע, הממשיכה במרץ להאיר את מאוויי הכמוסים, ללא שום קשר לשעות היממה. אני מרגישה קצת שרוטה ובכל זאת אין שום פלסטר בעולם אשר יוכל להסתיר ולו במעט את צריבתו של העור עת נחשף הוא ליעד חדש בו טרם ביקרתי.

יש בחווייה הזו כדי לשקף לנו את חיינו , על מורכבותם , עם הטוב והקשה, הנעים והמעייף.

במקסיקו בקרתי בכפר "טודוס סנטוס" בו כל הגברים לבושים באופן זהה לחלוטין, בלפלנד חיים בחורף במינוס 50 מעלות, דרום אפריקה יפה להפליא ללא האפרטהייד. 

קשה לטפס למרומי סלע הסיגריה בסרי לנקה, קל ופשוט לנוח תחת עץ דקל במלדיביים ולצאת לשייט צפייה בדולפינים. באירן לשם היו טיסות ישירות בעבר, מבקשים מהאנשים לצאת מהמים באמצע היום, כי "סוגרים את הים" לכמה שעות. באמת.

שייט בזימבבווה לצד תנינים תאבי מזון, "שדות ההרג" בפנום פן, מוזיאון המלחמה בסייגון, שהייה בלהסה בירת טיבט ללא אוויר לנשימה מעידים בוודאות שלא קל בעולמנו.

מעבר חד ל"צלילי המוסיקה " באוסטריה, קצפת עם ערמונים בציריך, מופע פלמנקו בספרד, מעידים יותר מכל שאפשר גם אחרת.

אילו יכולתי הייתי גומעת עוד עשרות מקומות, מתוודעת מקרוב לאנשים, חייה את הצבע, ריח השדות, צפיפות החיים ויופיו המדהים של הטבע. מטפסת, חוצה, נושמת אוויר פסגות. כובשת , מכירה,חווה מקומות שכוחי אל, אנשים המסתפקים במועט, ציידים ומלקטים, ילידים, קהילות נכחדות.

אני רוצה לגמוע עוד ועוד ואף פעם אינני רוויה מספיק. המראות כל כך יפים, אחרים, הדרכים תמיד מובילות למקומות חדשים והלב דורש עוד קצת מרגוע לנפש ולגוף. אין לזה סוף .

הייתי עוזבת הכל , כאן ועכשיו ויוצאת לדרכי. לא צריכה הרבה. "ארץ האש"  מחכה רק לי, גם החומה הסינית והזוהר הצפוני.

הייתי נותנת הון כדי לטפס בקושי רב למרומי ההר ולנוח מהמאמץ בסיפוק רב.

אני מממשת חלום, בלי הון ושלטון, הנחת קופון. רק רצון.